#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני ליתן מעה לנחתום לקנות חלק בעירוב?	"כיון שדעתו הוא שהמעות יקנו לו חלק בככר וקיי""ל דמדרבנן אין מעות קונות אין לו חלק בעירוב כשאמר ""זכה לי"""	סימן שסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציורים שיש לו חלק בעירוב?	"1) אם אמר ""ערב לי"" [דאז דעתו לעשותו שליח לערב לו באופן המועיל (טור, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג')]<br>2) אם נתן לנחתום כלי בתורת קנין [דמהני קנין חליפין]<br>3) אם נתן מעות לבעה""ב [דאז דעתו לעשותו שליח לקנות לו עירוב דאין דרך בעה""ב למכור משלו (טור), ועל כן מהני אפי' אם מזכה לו משלו דהוי כאילו אמר ""ערב לי"" (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ח')]"	סימן שסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשנתן מעות לנחתום, מה הדין אם הנחתום זיכה לו ע""י אחר?"	"תוס' (עירובין פ""א ע""א) ס""ל דאפי' אם מזכה בשבילו בפירוש לא מהני כיון שדעתו של הנותן מעות היתה בדוקא לקנות עירובו ולא לזכות במתנת חנם, אבל רש""י ס""ל דמן הסתם הנחתום אינו רוצה לזכות לו מתנת חנם אבל אם אמר בפירוש דהוא מזכה לו מהני, וכן ביארו האחרונים (פמ""ג א""א ס""ק א', עי' שעה""צ ס""ק א') ליישב הסתירה בטור ושו""ע אם מהני זיכוי ע""י אחר וביארו דאם מזכה סתם עם אחרים לא מהני אבל אם מזכה לו בפירוש מהני (מ""ב ס""ק ב' וס""ק ה') [דלא כב""ח וט""ז (ס""ק א') דתרצו הא דלא מהני היינו כשמזכה לו ע""י עצמו ולא ע""י אחר], ולגבי דעת הרא""ש הנה הטור פי' דהרא""ש ס""ל כרש""י דלא מהני סתם זיכה ע""י אחרים אבל הביה""ל (ד""ה אפילו) מצדד דהרא""ש חולק אפי' על רש""י וס""ל דרק לקנות במעות לחוד לא מהני אבל אם מזכה לו ע""י אחר אפי' בסתם עם שאר בני החצר מהני [וכן פירשו הב""ח והט""ז בדעת הטור אבל בזה השיג עליהם הביה""ל דאין זה דעת הטור], ולמעשה משמע ממ""ב (ס""ק ו') דיש מקום להחמיר כתוס' דאפי' אם מזכה לו בפירוש לא מהני וכמ""ש הב""ח והט""ז (ס""ק ד'), אבל מדינא מהני אם מזכה לו בפירוש אבל אם מזכה לו סתם הביה""ל (ד""ה אפילו) הניחו בצ""ע לדינא אם מהני [דאפשר לפי הרא""ש מהני] {ונמצאת למעשה אם אחד מזכה פתו לכל בני החצר ואחד מהם רוצה לשלם לו מעות לחלקו צריך ליזהר שלא יכוין לקנות חלק בפתו אלא שיתן לו מתנה סתם}"	סימן שסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנחתום הולך לשוק וקנה שם פת במעות שנתן לו?	"מבואר בתוס' דה""נ לא מהני דהוי כמו זיכה לו בפירוש אבל לפי רש""י [וכ""ש להרא""ש] מהני, וכן פסק השו""ע דמהני [ועי' מש""כ למעלה דלכתחילה ראוי להחמיר כתוס']"	סימן שסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דמעות לחוד קני דהרי הוא דבר מצוה?	"כן הקשה המג""א (ס""ק א') דמצינו בחו""מ (סי' קצ""ט סע' ג') דהקונה יין לקידוש קנה במעות לחוד דומיא דד' פרקים בשנה ומצינו לעיל (סי' שס""ו סע' י""ג) דיש מצוה לעשות עירוב, והניחו בצ""ע, ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) הקרבן נתנאל (אות כ', נתיב חיים) תי' דקידוש שאני דיש אסמכתא מן התורה משא""כ עירובי חצרות וכמ""ש בתוס' שבת (ל""ד ע""א) לגבי החילוק בין עירובי חצרות לעירובי תחומין [וקצת משמע דלגבי עירובי תחומין מעות לחוד קני, והקשה ר""י באק דהב""י הביא שהרמב""ם ס""ל דכל הלכות אלו שייך בעירובי תחומין וכפשטות המשנה, וצ""ל דס""ל כאידך תירוצים]<br>2) המקור חיים לחו""י תי' דיין לקידוש הוי חובת גברא מדרבנן משא""כ עירובי חצרות ותחומין [וכעין זה בתוספת שבת דעירובי חצרות אינו מצוה ממש] {וכן ראינו לקמן דאינו יכול לערב עירובי חצרות באיסורי הנאה, ואפי' בעירובי תחומין אינו יכול לערב באיסורי הנאה אלא משום אין מערבין אלא לדבר מצוה ולא מחמת עצם מצות עירוב, ועי' מש""כ לקמן (סי' ת""ט סע' א')}<br>3) הכרם שלמה (ילקוט מפרשים) תי' דדוקא ביין לקידוש הקילו דלפעמים לא יהיה למוכר יין מבעוד יום ולא יכול הלוקח לקנות בשאר קנין משא""כ בעירוב מצי למימר ""ערב לי"" וא""כ לא תקנו שמעות לחוד יקנו (וכ""כ בגדי ישע)<br>{ונפק""מ הוא בהשתתפות לנר שבת וחנוכה, ומסתימת המחבר לעיל (סי' שס""ג סע' ז') וכן בהל' חנוכה (סי' תרע""ז סע' א') משמע דסגי כשמשתתף בפרוטה לחוד וא""צ שום קנין, אבל לפי הקרבן נתנאל לא מהני דאין לה סמך מן התורה, ולפי המקור חיים וכרם שלמה ניחא, ואם הוא דומה למצות לאו ליהנות מבואר לעיל (סי' רס""ד סע' ו' ביה""ל ד""ה חוץ) דאינו יכול להדליק נרות שבת באיסורי הנאה דעיקר מצוה משום עונג}"	סימן שסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אפי' בציור דלא מהני מעותיו, למה לא מהני משום 1) דאמדינן דעתו דרוצה לקנות בקנין המועיל וכמ""ש במשאיל טלית לחבירו לקדש בו אשה דמהני 2) דאדם יכול לערב בשביל חבירו בלא ידיעתו דהוי זכות לו?"	"1) תי' הט""ז (ס""ק ב') דכאן הוא רצה לעשות המצוה בדוקא בממונו ולא בממון חבירו [וזהו לכו""ע, ולפי תוס' סברא זו אלים כ""כ דלא מהני אפי' מזכה לו בפירוש והרא""ש ס""ל דע""י זיכוי מהני דטוב לו שיהיה עירוב בממון חבירו משלא יהיה לו עירוב כלל (ערוה""ש סע' ג')] 2) לפי האחרונים (מג""א ודעימיה) דס""ל דאפי' בחצר אחד אינו יכול לזכות לו משלהם בלא ידיעתו ניחא, אבל לפי הב""ח (ודעימיה) צריך לומר דמיירי בחצר שבין שני מבואות דפשוט דאינו יכול לערב משלהם בלא ידיעתו, וכן מוזכר בהרא""ש (וכ""כ החזו""א סי' צ""ט ס""ק ט""ו) "	סימן שסט סעיף א		
